אני רוצה לדבר היום על משהו מאוד חשוב. זה יהיה אולי קצת ארוך, אז תישארי איתי עד הסוף כי זה סופר חשוב.

אני רוצה לתת לכן היום כלים מעולים לאימונים וגם כמובן לחיים.
כלים שיכולים מאוד לעזור ולהשפיע על היומיום שלכן, על האימונים שלכן,
ואלו כלים שאני משתמשת בהם המון. ואלו כלים כמו כל שריר שדורשים תרגול. אוקיי?

ה-"זבל" הזה לא נכנס אלי לראש

אז אני אתחיל בסיפור אישי על משהו שקורה לי המון פעמים,
לפעמים אני פשוט תופסת את עצמי מועדת במחשבות שלי. המעידה הזאת קורית לי בדרך כלל אם אני יוצאת משגרת הכושר שלי.
וזה מה שקרה -לפני כמה שבועות הייתי חולה עם דלקת גרון וזה בעצם הוציא אותי משגרת הכושר שעושה לי באמת כל כך כל כך טוב.

הרגשתי מאוד חלשה, הגרון שלי כאב בטירוף, הייתי קצת עצובה אפילו שאני פשוט לא מסוגלת לכלום. היה לי קצת חום.
לא הייתה לי איזושהי מחשבה ספציפית, אלא פשוט מין תחושה כזו שעטפה אותי בכל הגוף של חוסר חשק, של באסה, של עייפות. אפשר לקרוא לזה אולי סוג של דאון.

אני זוכרת איך ממש במודע תפסתי את עצמי ואמרתי לעצמי: "אני? ככה? רגע, רגע, רגע, רגע מה קורה פה? ממש לא. מספיק עם זה ודי", וסליחה על המילה, "הקקי הזה לא נכנס אליי ברגע זה למחשבות. ממש לא!"
ובשנייה, כאילו לא בדיוק שנייה, אבל חזרתי לעצמי.

מה שאני רוצה להגיד, שזה עניין של החלטה והחלטה שדורשת תרגול!
ממש כמו שאנחנו מתאמנים על השרירים שלנו, גם זה סוג של שריר. כי אנחנו בהחלט יכולים "לתכנת" את המוח שלנו לשנות כיוון למקום חיובי!

בטבעי שלנו, כבני אדם, אנחנו נוטים יותר לרדת למחשבות הקשות, השליליות, לדאונים האלה, זה נורא קל להגיע לשם.
ונכון, יש רגעים קשים בחיים שפשוט אי אפשר לחייך ונדמה כאילו הכול מולנו קורס.

הייתי במקומות האלה, חוויתי את זה גם על בשרי כשהייתי חולה בגיל 13 וקיבלתי כימותרפיה. גם כשההורים שלי חלו ונפטרו.
ובכל מיני שלבים בחיים שאנחנו חווים רגעים סופר קשים.

אבל אם אנחנו לא יכולים לשלוט במצב שקורה, בזה שאימא שלי חלתה, לא הייתה לי שליטה על זה, אבל יכולתי להיות בשליטה על מה שנכנס לי לראש, על המחשבות שלי!
ושוב, זה דורש תרגול וזה דורש להיות באמת מאוד עקשניים בתרגול הזה.

GET BUSY LIVING – OR GET BUSY DYING

אז יש סרט, אולי אחד הסרטים הכי יפים והכי מרגשים שנעשו אי פעם. אני חושבת שזו יצירת אומנות.
קוראים לסרט הזה "חומות של תקווה" ונהיה לי ממש עור ברווז כרגע. זה סרט מושלם שמדבר המון על תקווה.
כי תקווה היא אולי אחד הדברים הכי חשובים שיכולים להיות לנו בחיים, ואני באמת בן-אדם עם המון תקווה כי אני פשוט מאמינה שהכול יכול להיות תמיד טוב והכול יהיה בסדר.

אחת הדמויות בסרט, הדמות של רד שמשחק אותו השחקן האהוב עליי מורגן פרימן, הוא אומר שבחיים יש לנו שתי אופציות: You either get busy living or get busy dying.
או שאנחנו יכולות להיות עסוקות בחיים שלנו בלחיות, או שאנחנו יכולות להיות עסוקות ב-"למות", בלפחד, בלהתלונן, בלדאוג.
וזה כל כך נכון. אז בבקשה, תמיד תעדיפו בכל מצב לחיות ולא למות!
וזה אומר – להיות עם חיוך ולא להיות עם פרצוף מבאוס. החיים עוברים מהר ואין לנו מקום וזמן ופנאי לשליליות בחיים שלנו. אפילו לא קצת. אוקיי?

לשטוף מעלינו את המחשבות השליליות

סיפור מדהים נוסף. וגם עכשיו… יש לי כבר עור ברווז!
מהספר המדהים של אחד המנטורים הכי אהובים ואחד הכי המשפיעים עליי, זה מהספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" של רובין שארמה, (ואני קצת גם דלוקה עליו, על רובין. אל תספרו ;-))
בספר מסופר על הנזירים שחיים בהרים שהם לא מאשרים לשום מחשבה שלילית להיכנס אליהם לראש או למחשבות. ואם קורה, אפילו כשנכנסת דאגה קטנה, מחשבה שלילית אחת קטנה, הם קמים בבוקר, מוקדם בבוקר, והולכים אל מפלים ממש מרוחקים, אי שם בהרים, עם מים קפואים קרח קרח קרח שאין לתאר ופשוט שוטפים מעליהם את כל הדאגות ואת כל המחשבות השליליות שבטעות התגנבו אליהם.

אז בנות, ברגעים האלה שזה קורה לכן, אני רוצה שתתפסו את עצמכן ותלמדו לעשות את הסוויץ' הזה.
אוקיי? אם אין לנו שליטה על המצב, כמו שאמרתי, על כל דבר שקורה, אין לנו שליטה, אני באופן אישי מעדיפה להחליף תמיד את המחשבות באופן מודע למחשבות שמחות כי אני פשוט רוצה שבתוך עצמי, במתחם שלי, בתוך הראש שלי, אני רוצה שיהיה לי שמח.

לחיות בהוכרת תודה – בכל יום!

וגם אם זה לא תמיד מצליח, אז אני רוצה שלפחות תזכרו לומר תודה על הבריאות.
כי אין מה לעשות, זה תמיד עוזר ומעלה את מצב הרוח ואין על הבריאות, זה הכי חשוב.
כי באמת כל השאר זה שטויות ובונוס.

אז אני מבקשת מכן, תחיו בהכרת תודה. שום דבר הוא לא מובן מאליו.
תגידו תודה שאתן יכולות לנשום בכוחות עצמכן, שאתן יכולות לעשות את הצרכים בעצמכן, כי הדברים האלה קורים כל הזמן. אלו לא אגדות.
יש אנשים שברגע זה לא יכולים לנשום בעצמם. יש אנשים שלא יכולים לעשות צרכים. לצערי הרב, שני ההורים שלי שנפטרו, הגיעו למצב כזה שהם לא יכלו לעשות את הצרכים או לנשום בכוחות עצמם. ואתן ממש לא רוצות שזה יקרה, שדבר כזה יקרה ורק אז בדיעבד לקבל פרופורציות שיעוררו אתכן.

אז באמת, בבקשה, תחיו בהכרת תודה על מה שיש לכן בחיים ועל הבריאות שהיא באמת יקרה מפז.

ונסו את זה, את הכלים האלה, כמה שיותר. פשוט לעשות את הסוויץ' הזה, או אתן יכולות גם כמו הנזירים, כן?
לא ללכת למפל רחוק, אבל להיכנס למקלחת ולשטוף את הגוף שלכן ובעיקר את המחשבות עם מים קרים קרים קרים.
זה גם מאוד מאוד בריא. אתן תרגישו מאוד מאוד טוב אחרי המים הקרים האלה. אני עושה את זה בדרך כלל בים, בחורף, לפעמים גם במקלחת בבית.

וזהו, אז לסיכום, בואי ביחד. בואו ביחד נקבל החלטה ברגע זה – אנחנו נפטרות מהדאגות. נפטרות מהתלות. נפטרות מכל המחשבות השליליות שנכנסות לנו למתחם האישי שלנו. אנחנו נפטרות מהרצון להיות אפילו בשליטה על כל מיני דברים שאין לנו שליטה עליהם. אוקיי?

בנות, יש לנו שתי אפשרויות בחיים

Get busy living or get busy dying

אני בוחרת ב – Get busy living!

אני אוהבת אתכן, מאמינה בכן ונתראה באימונים!

מאי